כתבו על יהונתן
קווים לדמותו של יהונתן הי”ד כתב חברו לישיבת “איילת השחר” – איתן ואך במהלך השבעה.
הייתה לו תכונת ישרות מיוחדת במינה, שבאמת לא מוצאים בכל מקום. מן ישרות שגובלת בתמימות כלשהי, שפשוט לא עניין אותו, מה יגידו, מה יחשבו, איך הוא ייראה? פשוט עניין אותו מה נכון? תכונה זו התבטאה בכל התחומים. בישיבה, בלימוד – כל מה שלא הבין ולא הסתדר לו, תבע ודרש להבין בתקיפות ובחריפות. כך גם בחברה, בטיולים, בים, בטיולי אופניים – כל מה שלא נראה לו לא נכון או לא צודק, הוא עמד על שלו, אמר את דעתו בתוקף. מבחחינתי זו מידת אצילות לא רגילה בכלל לדעת לשמור על היושר הזה באופן כל כך טהור.
קווים לדמותו של יהונתן הי”ד כתב הרב רפי פרץ – ראש מכינת “עוצם” ובתפקידו כסא”ל טייס מסוקים בחיל האוויר טיפל אישית בהוצאתו של יהונתן משדה הקרב והבאתו למנוחה אחרונה
חבריך בכל מקום כותבים:
‘קשת יהונתן לא נשוג אחור’,
זה אתה אחי יהונתן.
כל מה שלקחת על עצמך
רק הניע אותך קדימה
מעולם לא אמרת על משהו -
כבד מידי ואני נסוג לאחור -
לא במובן הרוחני,
לא במובן הדתי
ובדוודאי שלא במובן הצבאי,
וזה ביטויו של גיבור בישראל -
מציב את המטרה ומתקדם לאורה.
אחי יהונתן – קשוב היית לרבותיך,
קשוב היית לתורת ישראל וקשוב היית
להיחלץ חושים לפני המחנה לטובת עמך
וכך לעד תחיה בלבבנו.
קווים לדמותו של יהונתן הי”ד כתב הרב ישעיהו רובינשטיין ראש הישיבה המדעית – ראשון לציון
יהונתן הי”ד אהב את עם ישראל ואת ארץ ישראל, אהבת נפש עמוקה של בחור צעיר מלא רגש פנימי ולב בוער. יהונתן הי”ד היה קשור לחברים בשכבה ומחוצה לה ברגבים חלקים של קדושה וטהרה מיוחדים, המשאיר בכולם רושם של צדיק אמיתי.
ליאורה רוזנמן
יהונתן
ילדון יפה, שובב קטן
רץ הביתה מן הגן
גונב את הרוח – נתלה על ענן.
יהונתן
חיוכים שאת הלב מפשירים
גננות נמסות ומורים סלחנים
ליונתן חיוך של מלאכים
פזמון:
יהונתן
אבן, צדף, גרגר הנחלים
שמך נובט בין עמק להרים
כל עשב השפלה ונחל בגולן
לוחשים את שמך בשחקים
(עם) חול בקפה
עשן נרגילה בעיניים
יהונתן דבק בשבילים
באהבת שמים.
(עם) פק”ל פינג’אן שק”ש
את (כל) הארץ הוא חרש
אין אדם שלא אהב
אין חבר אותו עזב.
פזמון:
יהונתן
אבן, צדף, גרגר הנחלים
שמך נובט בין עמק להרים
כל עשב השפלה ונחל בגולן
לוחשים את שמך בשחקים
את יהונתן
זוכרים הנחלים
גלים בלב וים בנשמה:
ים של חברים – ים של אמונה.
שרביט של קסם
וקסדה במקום כתר
הנסיך כאן נלחם
על ארץ הספר.
אגל טל בעשבים -
רסיסי זיכרונות
יהונתן של המלאכים.
יהונתן של החלומות.
פזמון:
יהונתן
אבן, צדף, גרגר הנחלים
שמך נובט בין עמק להרים
כל עשב השפלה ונחל בגולן
לוחשים את שמך בשחקים
(סולו בלי ליווי כמעט):
עכשיו נשארנו לבדנו כאן
ואתה עטוף באהבת אלוהים
יושב בדיונות של העננים
משחק שש בש עם המלאכים.
Your friends from all over write ‘The bow of yehonatan never turned back’ and that is you, my brother, Yehonatan. Whatever you took upon yourself, only spurred you forward. You never said about something, ‘That is too hard for me and I am turning away from it’ – not in the spiritual sense, not in the religious sense, and of course not in the military sense, and this is the expression of a true hero of Israel – someone who established a goal, and marches toward it. My brother, Yehonatan – you were attenntive to your rabbies, you were attentive to the Torah of Israel, and you were attentive to march forward in battle for the good of your nation. You will live on forever in our hearts.
קווים לדמותו של יהונתן הי”ד כתב חברו לישיבת “איילת השחר” – איתן ואך במהלך השבעה.
הייתה לו תכונת ישרות מיוחדת במינה, שבאמת לא מוצאים בכל מקום. מן ישרות שגובלת בתמימות כלשהי, שפשוט לא עניין אותו, מה יגידו, מה יחשבו, איך הוא ייראה? פשוט עניין אותו מה נכון? תכונה זו התבטאה בכל התחומים. בישיבה, בלימוד – כל מה שלא הבין ולא הסתדר לו, תבע ודרש להבין בתקיפות ובחריפות. כך גם בחברה, בטיולים, בים, בטיולי אופניים – כל מה שלא נראה לו לא נכון או לא צודק, הוא עמד על שלו, אמר את דעתו בתוקף. מבחחינתי זו מידת אצילות לא רגילה בכלל לדעת לשמור על היושר הזה באופן כל כך טהור.
איתן ואך – חבר לישיבה באילת
קווים לדמותו של יהונתן הי”ד כתב הרב רפי פרץ – ראש מכינת “עוצם” ובתפקידו כסא”ל טייס מסוקים בחיל האוויר טיפל אישית בהוצאתו של יהונתן משדה הקרב והבאתו למנוחה אחרונה
חבריך בכל מקום כותבים:
‘קשת יהונתן לא נשוג אחור’,
זה אתה אחי יהונתן.
כל מה שלקחת על עצמך
רק הניע אותך קדימה
מעולם לא אמרת על משהו -
כבד מידי ואני נסוג לאחור -
לא במובן הרוחני,
לא במובן הדתי
ובדוודאי שלא במובן הצבאי,
וזה ביטויו של גיבור בישראל -
מציב את המטרה ומתקדם לאורה.
אחי יהונתן – קשוב היית לרבותיך,
קשוב היית לתורת ישראל וקשוב היית
להיחלץ חושים לפני המחנה לטובת עמך
וכך לעד תחיה בלבבנו.
הרב רפי פרץ
עצמונה-חלוצה
עצמונה-חלוצה
קווים לדמותו של יהונתן הי”ד כתב הרב ישעיהו רובינשטיין ראש הישיבה המדעית – ראשון לציון
יהונתן הי”ד אהב את עם ישראל ואת ארץ ישראל, אהבת נפש עמוקה של בחור צעיר מלא רגש פנימי ולב בוער. יהונתן הי”ד היה קשור לחברים בשכבה ומחוצה לה ברגבים חלקים של קדושה וטהרה מיוחדים, המשאיר בכולם רושם של צדיק אמיתי.
הרב ישעיהו רובינשטיין
ראשון לציון
ראשון לציון
ליאורה רוזנמן
יהונתן
ילדון יפה, שובב קטן
רץ הביתה מן הגן
גונב את הרוח – נתלה על ענן.
יהונתן
חיוכים שאת הלב מפשירים
גננות נמסות ומורים סלחנים
ליונתן חיוך של מלאכים
פזמון:
יהונתן
אבן, צדף, גרגר הנחלים
שמך נובט בין עמק להרים
כל עשב השפלה ונחל בגולן
לוחשים את שמך בשחקים
(עם) חול בקפה
עשן נרגילה בעיניים
יהונתן דבק בשבילים
באהבת שמים.
(עם) פק”ל פינג’אן שק”ש
את (כל) הארץ הוא חרש
אין אדם שלא אהב
אין חבר אותו עזב.
פזמון:
יהונתן
אבן, צדף, גרגר הנחלים
שמך נובט בין עמק להרים
כל עשב השפלה ונחל בגולן
לוחשים את שמך בשחקים
את יהונתן
זוכרים הנחלים
גלים בלב וים בנשמה:
ים של חברים – ים של אמונה.
שרביט של קסם
וקסדה במקום כתר
הנסיך כאן נלחם
על ארץ הספר.
אגל טל בעשבים -
רסיסי זיכרונות
יהונתן של המלאכים.
יהונתן של החלומות.
פזמון:
יהונתן
אבן, צדף, גרגר הנחלים
שמך נובט בין עמק להרים
כל עשב השפלה ונחל בגולן
לוחשים את שמך בשחקים
(סולו בלי ליווי כמעט):
עכשיו נשארנו לבדנו כאן
ואתה עטוף באהבת אלוהים
יושב בדיונות של העננים
משחק שש בש עם המלאכים.
ליאורה רוזנמן
The following excerpt is a translation of a letter written by Rav Rafi Peretz, the Rosh Yeshiva of Yeshivat “Otzem”, who was personally responsible for the difficult extradition of Yehonatan’s body from the field of battle and bringing it to its final resting place:
Your friends from all over write ‘The bow of yehonatan never turned back’ and that is you, my brother, Yehonatan. Whatever you took upon yourself, only spurred you forward. You never said about something, ‘That is too hard for me and I am turning away from it’ – not in the spiritual sense, not in the religious sense, and of course not in the military sense, and this is the expression of a true hero of Israel – someone who established a goal, and marches toward it. My brother, Yehonatan – you were attenntive to your rabbies, you were attentive to the Torah of Israel, and you were attentive to march forward in battle for the good of your nation. You will live on forever in our hearts.
HaRav Rafi Peretz – “Otzem”
The following excerpt is a translation of a letter from the principal of Yehonatan’s high school, Rav Yeshayahu Rubinstein:
The following excerpt is a translation of a letter from the principal of Yehonatan’s high school, Rav Yeshayahu Rubinstein:
ehonatan, hy”d, loved the nation of Israel, and the land of Israel, a deep-rooted love of a young boy full of altruism. He was bound to his friends with a bond of holiness. He leaves the impression with us of a true tzaddik.
HaRav Yeshayahu Rubinstein – Rishon Letzion